משולחן הכתיבה

המאמר פורסם לראשונה בקטלוג ״חתכי נעורים: ההדפסים המוקדמים של ליאו רוט״וליווה את התערוכה באותו שם, שהוצגה בגלריה חנינא בנובמבר 2018. התערוכה הוצגה שוב בסדנת ההדפס בירושלים בשנת 2020, וכן בגלריית האטליה של ליאו רוט בקיבוץ אפיקים, בפברואר 2023אוצר: יקיר שגב בן 18 היה ליאו רוט (יליד הכפר טיסמניצה בפולין, כיום אוקראינה) כשהשלים בגרמניה את יצירתו המוקדמת ששרדה משם.1 השנה הייתה שנת 1932, וליאו רוט כבר היה אמן צעיר שחתום על יצירת ביכורים גרפית – אוגדן של שלושים הדפסים בחיתוך לינוליאום, שכעת רואה אור במהדורה חדשה, שמונים ושמונה שנה לאחר יצירתו. האוגדן של חיתוכי הלינוליאום המוקדמים – שנקרא בשם החידתי Tarawa

"שטיחים יש לנער ולדפוק רק עד שעה 11 בבוקר ורק מצד גזוזטראות המטבח" אחת מנקודות הקאלט התל אביביות החביבות עלי ועל המעצבת נעה ארמן כבר שנים ארוכות, היא בניין הבאוהאוס ביוחנן הסנדלר 9 בשכונת שינקין. אמנם מהאלגנטיות של העיצוב הבינלאומי נשארו כיום רק שרידים, אבל בתוך חדר המדרגות תלוי עדיין דף ההוראות המקורי (!) מ25 באפריל 1942 בגרמנית ועברית – שבאופן ייקי וחמור סבר מפרט כיצד יש להתנהג בבניין. לנוחיותכם אני מצרף כאן את ה-Hausordnung – סדר הבית! כי סדר חייב להיות! בפקודה! האם אתם מסוגלים לעמוד בתנאים הקשוחים ולהיות ראויים לבניין?

הרבה ממי שדיברו איתי בשנים האחרונות על אמנות ישראלית ואספנות ועבודות על נייר – נאלצו להאזין שוב ושוב (וזה המקום לבקש סליחה) לחוסר הנחת שלי מרישומי טושים על נייר. אז חשבתי שנפתח את זה כאן לדיון. לכאורה טושים זה כלי רישומי נפלא, ואני מדבר גם מניסיון מעשי: מדיום פשוט ורגיש, שנענה לכל תגובה ורטט של היד. אפשר לחשוב עליו כעל ממש אקסטנציה של היד (במושגים מק׳לוהנים) בעלת מנעד אינסופי של קוים וכתמים שתמיד מייצרת גם הפתעות. ובאמת, באמנות הישראלית – גם בעבר וגם כיום – ישנם אמניות ואמנים שעובדים עם המדיום של הטושים ברצינות ובוירטואוזיות, גם בשחור בלבד וכמובן גם