כמעט 100 שנים חלפו מאז יצא לאור הספר הקסום David the Dreamer מאת הסופר ראלף ברגנגרן. הספר המקורי, פריט אספנים נדיר שאזל מזמן מזמן, מלווה באיוריה המופתיים של המאיירת היהודיה החשובה תום זיידמן-פרויד (1890-1930), אחייניתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. תום זיידמן-פרויד היא אחת המאיירות החשובות במאה ה-20 ופורצת דרך בתחומה. בשנת 2020 זכיתי להוציא לאור מחדש, ובפעם הראשונה בעברית, את הספר המקורי, תחת הכותרת ״דוד בעל החלומות״, שהציע לא אחר מאשר ח.נ.ביאליק.
לחלום בעברית
כל ספר הוא חלום, ולכל ספר חולמים רבים: הסופר או הסופרת שכתבוהו, הקוראות והקוראים בו, הציירים שאיירו אותו, וגם העורכים, המעצבים והמדפיסים שהביאו אותו לעולם – כולם שותפים למלאכת החלום הזאת. הספר שאתם מחזיקים כעת בידכם, שהופיע לראשונה באנגלית, הוא חלום בן כמעט מאה שנים, ולאחרונה נמצאו לו חולמים חדשים –הפעם בשפה העברית.
"דוד בעל החלומות וספר חלומותיו", שזה עתה סיימתם לקרוא, פורסם לראשונה בשנת 1922 בארצות הברית, פרי עטו של הסופר האמריקאי ראלף וילהלם ברגנגרן (1947-1871), שרק מעט ידוע עליו. ברגנגרן כתב טורים, ביקורות, קטעים הומוריסטיים וגם כמה ספרי ילדים שאינם מוכרים כמעט. כיוון שכך, ייתכן מאוד שגם עשר הרפתקאות־החלום של דוד וכלבו המזמר פידו המסופרות כאן, היו נותרות לא ידועות. למרבה המזל אל מלאכת החלום של ספר זה הצטרפה המאיירת החלוצית תום זיידמן־פרויד, שכישרונה וחייה הקצרים ויוצאי הדופן (1930-1892) נתנו לספר את מעמדו המיוחד.
תום נולדה בווינה בשם מרתה גרטרוד פרויד למשפחה יהודית-אוסטרית מפורסמת מאוד: זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה ובעצמו חוקר חלומות דגול, היה דוד שלה. כשהייתה בת תשע עברה עם משפחתה לברלין שבגרמניה, וכבר בהיותה נערה התגלו כישרונה לציור ואופייה הלא־שגרתי, למשל כשאימצה לעצמה את הכינוי תום (Tom, כשמו של נער). תום הייתה גם סופרת ויצרה ספרי שירים לפעוטות (בגרמנית) שמלווים באיוריה, ואלה זכו לפרסום רב בארצה הודות ליופיים ולסגנונם המשובח והמוקפד. כישרונותיה לא נעלמו גם מעיניהם של סופרים עבריים חשובים בני התקופה כמו ש"י עגנון, גרשום שלום ובעיקר חיים נחמן ביאליק, שהתרשם עמוקות מיצירותיה. ב־1921, לאחר נישואיה ליעקב זיידמן, הקים הזוג הצעיר עם המשורר הלאומי הוצאת ספרים מאוירים לפעוטות בשם "אופיר", שבה יהיו "הציורים עיקר והספרות טפל", כלשונו.
דווקא נסיבות יצירתו של הספר הנוכחי – השלישי במספר שאיירה תום זיידמן־פרויד – עדיין מסתוריות למדי, קצת כמו החלומות הממלאים אותו. לא ידוע לנו כיצד נוצר החיבור הראשוני בין הסופר האמריקאי למאיירת הגרמנייה הצעירה, כיצד תקשרו ביניהם וכיצד השפיעה העבודה המשותפת על סגנון האיורים הייחודי. כמו כן, בניגוד לספרי הפעוטות הקצרים של תום זיידמן־פרויד, ברגנגרן כתב ספר ילדים ארוך בעל דמיון פרוע (המיועד גם למבוגרים), וכלל בו דמויות ורעיונות פנטסטיים בהשראת הפסיכולוגיה החדשה ו"פשר החלומות" של הדוד פרויד, שכמו נועדו בדיוק למכחולה של אחייניתו. על פי סקיצות מסוימות, נראה שהעבודה על איורי הספר היתה איטית למדי, וההתקדמות נעשתה במשך שנים. כשראה הספר לבסוף אור ב־1922 וכותרתו David the Dreamer, עוד נדפס בו באנגלית שמה של המאיירת "תום פרויד", ללא "זיידמן" – שם משפחתה הנוסף מנישואיה הטריים.
את התרגום העברי לשם הספר – "דוד בעל החלומות" – הציע כנראה ביאליק בעצמו. כמתרגם מגרמנית לעברית של ספריה האחרים של תום זיידמן־פרויד, ייתכן שביאליק חשב לתרגם את "דוד" בשלמותו, אם כי עלייתו לארץ באותן השנים, עסקיו וחוסר שליטתו בשפה האנגלית ודאי הקשו עליו. שנים ארוכות נותר אפוא "דוד בעל החלומות" – שבינתיים אזל ונהפך לספר אספנים נדיר – ללא תרגום, עד שפגשתי אני במתרגם איל לוין ויחד החלטנו להשלים את המלאכה. לשמחתי, באמצעות שליטתו הנפלאה של לוין בשפה העברית ובהכירו את כל סודותיה ורובדיה, סוף סוף קיבל "דוד בעל החלומות" את מלבושו העברי העדכני. ממש כמו ביאליק בשעתו, השכיל לוין לתרגם את הספר על כל מוזרויותיו בעודו מלהטט ומערבב במיומנות מוסיקלית את הישן עם החדש ואת הסלנג ("הי אַבּוּשׁ", "מדליק" ו"קשקוש") עם המליצה ("מחלצות", "כלונסאות" או "ביבר"). אותה אמנות תרגום של לוין ניכרת היטב גם בשירים הפזורים בספר, בהתאימו את מקצבם ואת מצלולם לשפתנו־אנו ולביטויים המקומיים שלנו. גם את עיצובו החיצוני שובה הלב של הספר המקורי, העטוף כריכת בד ירוקה מוטבעת זהב ומלווה באיור צבעוני מרהיב, בחרנו "לתרגם" בקִרבה רבה ככל האפשר למקור. אני מקווה כי כעת, עם הופעתו מחדש של הספר, יוכל קהל הקוראים הרחב לשוב ולחלום ביחד עם ראלף ברגנגרן, תום זיידמן־פרויד ודוד בעל החלומות – והפעם בעברית.
